אי הצלחה להרות עקב בעיית פריון אצל הגבר היא אחת הסיבות העיקריות לביצוע טיפולי הפריה חוץ גופית.

משום מה, אם אין כמות מספקת של זירעונים בתנועה (מעל 5 מיליון), אזי זרע בודד לא יחדור לביציות ולא יווצר עובר.

לא ברור מדוע צריך כמות מסוימת של זירעונים בתנועה טובה על מנת שאחד בלבד יחדור לביציות ויפרה אותה.

היום קיימת שיטה להחדרת זרע בודד לביציות, הנקראת מיקרומניפולציה (ICSI).

שיטה זו מאפשרת להפרות ביציות (שקודם לכן לא הופרו) בזרע לא תקין, שיש בו מספר נמוך של זירעונים בזרמה.

בעבר, וגם היום, מהווה וריקוצלה בעיה בפריון הגבר, וקיימת מחלוקת לגבי הגישה הטיפולית: האם לטפל בכלל בתופעה או לא?

הוריקוצלה נגרמת כתוצאה מהתרחבות ופיתול של וריד הזרע וכלי דם נוספים, וגורמת לפגיעה בזרימת הדם לאשכים, ובכך לפגיעה ביצור הזרע.

עבודות שונות בספרות טוענות שביצוע ניתוח וסגירת ורידים אלה, בייחוד כשבדיקת הזרע לא תקינה, משפרת את הסיכויים להפרית ביציות ולהריון, ובמיוחד כאשר בת הזוג תקינה לחלוטין.

השיפור במדדי הזרע לאחר הניתוח  יכול להופיע לאחר חצי שנה או שנה, או שלא יופיע שיפור בכלל.

היום, לנוכח הנטייה להרות בגילים יותר מתקדמים, יש הגיון בביצוע הניתוח,  אך עדיין עניין זה נמצא במחלוקת.

גם אם בוצע ניתוח, אין לחכות לתוצאות שיפור הזרע, אלא להתחיל טיפולי הפריה על-ידי מיקרומניפולציה. אם יהיה שיפור בזרע, הוא יהיה עתידי, ואולי יעזור בעתיד להריון עצמוני.