הפריה חוץ גופית

הפריה חוץ גופית היא טכניקה ליצור הריון לנשים שלא מצליחות להרות באופן טבעי.

בתהליך הפריה חוץ גופית, תוך מתן טיפול הורמונאלי מתאים, מתבצעת שאיבת ביציות מגוף האישה, ואז, בתנאי מעבדה, מתקיים "מפגש" יזום בין הביצית לבין הזרעון ליצירת עובר, אותו מגדלים במעבדה, ומחזירים אל רחם האישה ליצירת הריון.

הפריה חוץ גופית IVF הפכה עם השנים לטיפול העיקרי בעקרות במאה ה- 21.

בהפריה חוץ גופית הפריית הביצית על-ידי הזרע מתבצעת מחוץ לגוף בתנאי מעבדה, והעובר שנוצר מוחזר לרחם לאחר 3 – 5 ימים.

ההליך המהפכני, שפותח על-ידי זוג מדענים בשנות ה- 70 של המאה הקודמת, בא במטרה לפתור בעיות עקרות ואי-פוריות אצל נשים ללא חצוצרות או עם חסימה בחצוצרות, מה שלא מאפשר לזרע להפרות את הביצית. אחד המדענים הנ"ל, אדוארדס, אף זכה לפרס נובל לרפואה בשנת 2010 על המצאתו.

מצב של אי-פוריות מוגדר בספרי הרפואה כחוסר היכולת להשגת הריון ספונטני, תוך קיום יחסי מין ללא אמצעי מניעה, במשך תקופה של כשנה. מתוך כלל הזוגות נמצא כי בין 10 ל- 15 אחוזים מהזוגות מאובחנים עם בעיות פוריות, מתוכם לאישה מיוחסים כ- 40 אחוזים מהבעיות, לגבר מיוחסים עוד כ- 40 אחוזים מהבעיות והיתר (20%) נובע מהשילוב בין השניים או מגורמים אשר אינם ידועים. הסיבות לבעיות בפוריות יכולות להיות רבות ונובעות מחוסר ביוץ, ירידה בריכוז תאי הזרע או באיכותם, מחלות שונות או בעיות ברחם או בצוואר הרחם.

בעבר, לזוגות עם בעיות פוריות לא הייתה דרך לייצר מפגש מלאכותי בין הזרע לבין הביצית. כיום, בשימוש בהליך זה ובמניפולציות רפואיות שונות, כולל החדרת זרע בודד לביצית (ICSI), ניתן לתת מענה כמעט לכלל המצבים של אי-פוריות.

השליטה על שלב זה בתחילת החיים יוצרת אפשרויות של אבחון ושל מניעת מחלות גנטיות ואף מאפשרת פיתוח אמצעים טיפוליים אינטרדיסציפלינריים כגון טיפול בתאי גזע.

בשנת 1978 הגיחה לאוויר העולם תינוקת המבחנה הראשונה ו- 4 שנים לאחר מכן נולדה בארץ תינוקת המבחנה הישראלית הראשונה.

עם השנים התהליך התבסס, יצר הדים רבים בעולם וזכה לפופולריות רבה. על פי ההערכות, נולדו עד היום כ- 5 מיליון תינוקות בשיטה זו. בישראל, שהיא שיאנית העולם בטיפולים ביחס לאוכלוסיה, מתבצעים מדי שנה למעלה מ- 30,000 טיפולים של הפריה חוץ גופית.

הטיפול בהפריה חוץ גופית מבוסס על מתן גירוי שחלתי להגדלת כמות הביציות, שאיבת ביציות, הפריה במעבדה וגידול העוברים, והחזרת עוברים או הקפאה לחילופין, לשימוש עתידי.

בטרם נפנה לתהליך של הפריה חוץ גופית יש לבצע תחילה סקירה של פרופיל הורמונלי מלא של בני הזוג, כולל רמות פרוגסטרון ובדיקות זרע, היסטרוסקופיה, לפרסקופיה, צילום רחם, ושלילתן של מחלות גנטיות, כרוניות, זיהומיות או אחרות. בדיקות אלה חשובות במיוחד לצורך הרכבת התמונה השלמה של המטופלים במטרה להתאים להם את התכנית הטיפולית. יש לקחת בחשבון שלעתים הבדיקות המקדימות אולי לא יצביעו באופן מוחלט על הבעיה, אך הפריה חוץ גופית בכל זאת יכולה לספק את הפתרון הרצוי - הריון.