IVF
טיפול IVF
In Vitro Fertilization ובקיצור IVF פרושו "הפריה במבחנה" (Vitro- פירושו זכוכית).
טיפול IVF או הפריה מחוץ לגוף האישה מתבצעת כאשר שואבים משחלות האישה מספר ביציות על ידי אולטרה סאונד נרתיקי.
טיפול IVF מיועד לנשים לא פוריות על כל סוגיהן.
כאשר האישה לא מצליחה להרות עצמונית, וגם לאחר כישלון בטיפולי פוריות אחרים, קיימת טכניקה לבצע IVF במעבדה, בתוך זכוכית שהיא המבחנה.
ההתוויות הישירות לביצוע IVF הן:
- בעיית זרע
- חצוצרות חסומות או לאחר כריתתן
- עקרות בלתי מוסברת שלא הרו בטיפולים אחרים
- עקרות על רקע תהליכי ביוץ לא תקינים שלא הרו בגירוי שחלתי על ידי תרופות.
בתהליך IVF ניתנים לאישה זריקות יומיות של הורמון ה –FSH.
לאחר כ- 12 יום גירויי שחלתי גדלים זקיקים לגודל של 16 – 20 מ״מ.
אז הנשים המטופלות מקבלות זריקה של הורמון הביוץ (LH).
36 שעות לאחר הזריקה נעשית שאיבת הביציות ביחידת IVF בהרדמה כללית.
בעזרת מטמר האולטרה סאונד הנרתיקי, מבצעים שאיבת זקיקי השחלה בעזרת מחט דקיקה ה״נוסעת״ על המטמר.
לאחר שאיבת כל נוזלי הזקיקים בודקים אותם תחת מיקרוסקופ, מוצאים את הביציות שבנוזלים ומעבירים אותן לנוזל הנקרא מדיום, המכיל חומרים על מנת לשמר חיות תאים במסגרת טיפולי IVF.
מפרים את הביציות על ידי הזרע בשיטות מעבדתיות.
כך נוצרים עוברים אותם ניתן להחזיר לחלל הרחם לאחר מספר ימים.
במסגרת ההכנה, לפני טיפולי IVF, מוסברים לבני הזוג אופי הטיפול, מהן התרופות ואיך הן פועלות, איך מתבצעת השאיבה ומה הסיכונים בפעולה.
כמו כן מוסברות אפשריות של בדיקות גנטיות טרום טיפולי IVF.
במסגרת זו, של טיפולי IVF מוסברים סיכוני וסיבוכי החזרת עובר או עוברים לרחם.
בין 10 ימים ל 12 יומים אחרי ההחזרה בני הזוג יכולים לדעת האם העובר נקלט ואיך מתפתח ההריון.
