בשנת 1992 פורסם לראשונה על לידה של תינוקת מבחנה שנוצרה בעקבות הליך של אבחון גנטי טרום הריוני, דהיינו, עוד בהיותה עובר בתנאי מבחנה
הישג זה נרשם לזכותו של חוקר בריטי בשם אלן הנדיסייד. הקבוצה בראשותו דגמה תא אחד מין העובר בהיותו בן 3 ימים בלבד ובדקה את הרכב כרומוזומי המין שבו.
המטרה הייתה להוליד עובר ממין נקבה ובכך למנוע הולדה של זכר חולה במחלה גנטית האחוזה במין.
5 שנים מאוחר יותר, ב-1997, יצאה לאקרנים הפקה הוליוודית של סרט מדע בדיוני בשם GATTACA בבימויו של אנדרו ניקול ובכיכובם של איתן הוק, אומה תורמן וג'וד לאו. שמו של הסרט מורכב משמות ארבעת הבסיסים המרכיבים את ה DNA שלנו והם גואנין, אדנין, תימין וציטוזין.
הסרט מתאר חברה אנושית עתידנית שבה הדרך הרצויה להולדת ילדים היא באמצעות ברירה של עוברים בעלי תכונות עיליות ואלה יהיו, לכשיגדלו, העילית של החברה. לעומתם אלה שאיתרע מזלם להיוולד באופן הטבעי והמיושן ישמשו כחוטבי עצים ושואבי מים. על רקע זה מתחוללת בסרט דרמה של מתח, פשע ואהבה.
בשנת 1997 יישמנו לראשונה בארץ את הטכניקה, במסגרת טיפולי הפריה חוץ גופית, לצורך הולדה של תינוקות בריאים בזוגות שלאחד מהם היה ליקוי מבני של המערך הכרומוזומלי, שגרם לבעיה של הפלות חוזרות עקב מומים.
כיום, כחצי יובל מאז פריצת הדרך של הנדיסייד אנו נמצאים הלכה למעשה בפתחו של עידן המאפשר לנו למפות את כל הגנום של העובר עוד בהיותו במבחנה.
אם נגיע אי פעם למציאות המתוארת בסרט קשה להגיד בשלב זה.