שאלה נפוצה בקרב מטופלות פריון בכלל ומטופלות הפריה חוץ גופית בפרט היא מה לגבי מאמץ פיזי במהלך טיפולי פוריות, וכן לפני ואחרי החזרת עוברים לרחם בטיפולי ההפריה חוץ גופית.

באופן כללי, נשים שמרבות בפעילות גופנית (לא למטרת תחרויות) מצליחות להרות פי שלוש יותר מנשים שאינן פעילות ספורטיבית.

כמו כן נשים שמבצעות פעילות בינונית, כמו הליכה, יציאה לטיול עם הכלב וניקיון הבית, גם הן מצליחות להרות יותר מהר.

נמצא כי פעילות מקובלת בחדר כושר או הליכה או פעילות דומה אחרת, הן בין הגורמים לקליטה מהירה יותר של הריון.

הדבר מוסבר בכך שרמה גבוהה של סוכר פוגעות באיכות הביציות, ואילו הפעילות הספורטיבית גורמת לאיזון הסוכר על-ידי הורמון האינסולין.

ואולם כשמדובר במאמץ פיזי ניכר ובעל דרגת קושי גבוהה, שיעילותו לא ברורה, אך ברור שהדבר משבש תהליכי ביוץ בנשים. לכן פעילות זאת לא זוכה להמלצה חד משמעית לנשים בטיפולי פריון או בהריון.

בטיפולי הפריה חוץ גופית אין מניעה ממאמץ בינוני, אך מספר ימים לפני שאיבת ביציות, במיוחד בצעירות, יש להוריד מאמץ פיזי, עקב גדילת נפח השחלות לאחר גירוי על-ידי ההורמונים. אפשר לבצע יוגה, הליכה, מתיחות וכדומה.

לאחר החזרת עוברים מומלץ להימנע: מיחסי מין, מפעילות גופנית קיצונית, מהרמת דברים שמשקלם מעל 3-2 ק״ג, ומחשיפה לחום גבוה. מומלץ להיות בתנועה, לשתות יותר מהרגיל ולאכול במידה.

שלושה ימים אחרי החזרת עוברים (יש אומרים עד בדיקת הדם להריון) מומלצת פעילות בינונית.

להתאמן רגוע!