טרומבופיליה מוגדרת כנטייה להיווצרות יתר של קרישים, או נטייה לקרישיות יתר, על רקע גנטי-מולד  או על רקע נרכש (גיל, השמנה, תרופות, חוסר פעילות גופנית וכד').

במצבי טרומבופיליה יתכנו סיבוכים של היווצרות קרישי דם בוורידים הגדולים של האישה, בעיקר בהריון.

מדוע בהריון? מפני שיש קשר בין הורמון האסטרוגן לבין הקרישיות, ולכן בהריון תיתכן פקקת עמוקה של ורידים. דבר זה מסכן את חיי האם היות וקריש יכול להינתק, להיסחף לראות ולגרום למות.

קרישיות יתר קשורה להפלות חוזרות, מות עובר תוך רחמי, רעלת הריון, אי גדילה תקינה של העובר והיפרדות שליה. הקשר של כל אלו הוא היוצרות קרישים בשליה וירידה בהספקת הדם לעובר.

בבדיקות דם ניתן לבדוק הימצאות פקטורים הקשורים לקרישיות יתר.

ניתן להבחין בין קרישיות יתר מולדת וגנטית, שהיא מסוכנת יותר, לבין קרישיות יתר נרכשת, שהיא מסוכנת פחות מבחינת התופעות שצויינו.

העניין חשוב מאוד כאשר מדובר בהריון או בטיפולי פוריות, היות ורמות האסטרוגן הגבוהות בהריון או בטיפולי פוריות יכול להיות גורם לביטוי קרישיות היתר ולגרום לסיבוכים קשים כפי שתוארו.

כאשר יש הפלות חוזרות, כ 2 – 3, או סיפור משפחתי שהתבטא בתופעות של יתר קרישיות, יש לעבור ברור לפני קבלת טיפולי פריות או לפני ההריון, היות וקיים טיפול על-ידי תרופות נוגדות כרישה.

כמו כן, כאשר ידוע על קרישיות יתר נרכשת, מוסיפים לאישה אספירין שמונע מטסיות הדם להצטבר על כלי דם פגומים. אספירין יעיל גם בהקטנת הסיכון להופעת רעלת הריון.

גם בגברים יש קרישיות יתר, ואם במשפחתם יש סיפור של אירוע כלשהו, לבבי או מוחי, יש להיבדק ולטפל, דבר שיכול להציל חיי גברים צעירים.

בעבר התקפי לב בצעירים ואירועים אחרים הקשורים לטרומבופיליה, היו בלתי ידועים, אך כיום ניתנים למניעה.