התופעה, המחלה או התסמונת הקרויה אנדומטריוזיס הינה בבסיסה הימצאות תאי רירית הרחם מחוץ לרחם, ולרוב באגן הקטן.

התאוריה, בבסיסה, מסתמכת על הקשר ההגיוני שבין הדימום הוסתי, שמסיבה כלשהי חלקו עובר לאגן דרך החצוצרות, והתאים האלה, במקום לזרום החוצה, משתרשים על השחלה או באגן האישה.

תאים אלה עוברים אותם שינויים הורמונליים, ובזמן הוסת החודשית יש דימום מתאים אלה לאגן, והיות ואין לדם לאן להתנקז נוצרת דלקת מקומית והדם גורם להידבקויות.

מכאן נוצרת עקרות מכאנית על רקע פגיעה במעבר החצוצרתי, לעיתים על רקע הידבקויות קשות של  כל האגן.

אחד הסימנים השכיחים ביותר לתופעה הוא כאבים עזים בזמן הוסת.

המחלה יכולה להיות יותר מפושטת ולפגוע באיברים נוספים, כמו במעיים ובשלפוחית שתן.

האבחנה הסופית נעשית על-ידי הסתכלות לאגן באמצעות מכשיר אופטי הנקרא לפרוסקופ, בעזרתו אפשר לטפל בנגעים של האנדומטריוזיס, על-ידי צריבתם.

רוב הנשים מגיעות  לטיפולי פריון על רקע חצוצרתי.

לחלק מהנשים מתפתחות בשחלות ציסטות עם תוכן דמוי שוקולד ,וגדילת הציסטות האלה גורמת להרס השחלה בעתיד.

כל מצב שיגרום לכך שלא יהיה דימום וסתי מהווה טיפול טוב לתופעה, למשל מתן גלולות למניעת הריון או הריון עצמו. היות ואין דימום וסתי גם תאי הרחם באגן לא ידממו, ויהיה שיפור ניכר במחלה.

נשים צריכות להיות מודעות לתופעה, להגיע ליעוץ רפואי מוקדם, ובגיל כמה שיותר צעיר, על מנת לטפל במצב ולקבל יעוץ פריוני.