תרומת ביציות - האמת מאחורי טיפולי פריון בגיל המבוגר

תרומת ביציות – האמת מאחורי טיפולי פריון בגיל המבוגר

תרומת ביציות – האמת מאחורי טיפולי פריון בגיל המבוגר

תרומת ביציות

האמת מאחורי טיפולי פריון בגיל המבוגר

מה שעומד בעוכרי הנשים המטופלות בגיל המבוגר היא העובדה שישנה אפשרות ברורה לדעת מה הסיכויים האמיתיים שלהן להרות, אך בכל זאת נשים בגילים אלו ממשיכות בטיפולי הפריה חוץ גופית, למרות שאפסו סיכויים, היות ויש מימון ציבורי לטיפול, וזאת במקום לפנות לתרומת ביציות, ובכך להגיע להריון ולהורות מוקדם יותר.

 

מדינת ישראל היא היחידה בעולם המממנת טיפולי הפריה חוץ גופית עד גיל 45.

ישנן נשים רבות בגילאים מעל 40 שמבקשות לממש את “ההטבה” הזאת ולמצות אותה עד הסוף, במקום לברר את אחוזי ההצלחה ובהתאם לכך לפנות מוקדם יותר לטיפולי תרומת ביציות.

מצב זה, ברוב המקרים, הוא לרעת המטופלות בגילים מעל 40, היות וסיכויי ההצלחה בטיפולי ההפריה יורדים מאוד עם הגיל, וכל הניסיונות, שכרוכים בסבל ובמתח מיותרים, רק מעכבים את ההיריון והלידה.

ההצלחות בגיל 40 המדווחות נעות סביב 15%, בגיל 41 כ- 11%, בגיל 42 כ- 8%  ובגיל 45-43 כ- 3%, וזאת אם כל התנאים מראים כי אכן סיכויים אלו קיימים.

בשנת 2018 בוצעו בישראל, במסגרת טיפולי הפריה חוץ גופית,  כ- 45,000 שאיבות של ביציות, כאשר אחוז ניכר מהן (כ- 38%) היו של מטופלות מעל גיל 40.

 

יש עליה בטיפולי הפריה חוץ גופית בקבוצת הגיל הזאת, למרות הסיכויים הנמוכים ולמרות סיבוכי הטיפולים.
היות ואנו המדינה היחידה שהמימון הרחב כיום הוא מכספי הציבור, אין איש נותן דעתו לכדאיות של טיפול זה.

הרופאים, שמכירים היטב את אחוזי ההצלחה בגילאים האלה, ממליצים למטופלות לפנות לתרומת ביציות, אולם בסופו של דבר “נכנעים” לדרישות המטופלות לבצע הפריות שוב ושוב.

 

יוצא מכך שכספי ענק של המדינה “מתבזבזים” על טיפולים חסרי סיכוי, מצד אחד, ומצד שני המטופלים מבזבזים זמן יקר בדרך להורות צעירה יותר, אם היו נכנסים מוקדם יותר למסלול של תרומת ביציות.
אם הייתה נעשית עבודה מאומצת לגלות לכמה מהמטופלות בגילאים אלו קיימים סיכויי ההצלחה אפסיים להרות, היו מגלים אחוזים גבוהים של מטופלות שמבצעות טיפולי הפריה חוץ גופית למרות זאת.

 

כאשר יש עליה מעל הנורמה של ערכי הורמון ה FSH, בנוכחות רמות נמוכות של אסטרוגן, כאשר רמת ה AMH מאוד נמוכה וכאשר התגובה השחלתית נמוכה ביותר ודרוג העוברים נמוך מאוד, אלו עדויות לכך שיש להפסיק הטיפול בהפריה חוץ גופית ולהמשיך הלאה לתרומת ביציות.

למרות זאת, המטופלות מעוניינות בהמשך הטיפולים ובכך מאבדות זמן יקר להרות בגיל צעיר יותר מתרומת ביציות.

 

המימון הציבורי, אם לכן, עומד בגילים אלה בעוכרי הרבה מטופלות שאינן מוכנות לקבל את הייעוץ של הרופא המטפל או מקבלות ייעוצים לא ברורים לגבי סיכוייהם, ואף מטופלות בכל מיני תכשירים ״להצעיר״ את הביציות שלהן, עוברות טיפולי הפריה חוזרים ללא סיכוי, ובסופו של דבר פונות בגיל מאוחר לתרומת ביציות,  ובכך הופכות לאימהות בגילים מעל 45-46 כאשר היו יכולות לחוות את האימהות  זמן רב קודם לכן.

 

להיתקשר

דילוג לתוכן